Choshen Mishpat 347 – חושן משפט שמז‏ – Shulchan Arukh

בבלי בבא קמא י״ג:, בבלי בבא קמא י״ד.

רמב״ם נזקי ממון ד׳:י׳

(א) א) ל׳ הטור ברייתא וסוגיא דגמ׳ בפרק קמא דבבא קמא דף יג ע״ב

(ב) ב) וכ״כ הרא״ש וכ״נ שם מדברי התוס׳ בד״ה כגון שקבל עליו וכו׳

(ג) ג) כצ״ל וכן הוא שם בתוס׳ הרא״ש

(ד) ד) פשוט שם בסוגי׳ דגמ׳

(ה) ה) אוקימת׳ דברייתא שם

(ו) ו) וא״צ לומר אי אזיק לתורא דעלמא דמשלם המשאיל הם חצי נזק וכו׳

(א) לשורו של משאיל – פי׳ שור זה שהשאיל מהמשאיל ניזק משורו של שואל שהוא שלו לחלוטין:

(ב) אבל לא שלא יוזק – כן הוא נמי ל׳ הטור ובפריש׳ כתבתי דנרא׳ אפי׳ אם לא פי׳ דבריו מכיון דמסתמ׳ עליו לשומרו שלא יזיק ושלא יוזק והוא פרט וקבלו עליו שלא יזיק ה״ל כאלו התנה ואמר שלא קבל עליו שלא יוזק וכן הוא משמעות ל׳ רש״י בספ״ק דב״ק ומיהו לדינא נרא׳ דאף אם התנה בפירוש שלא ישמרנו שלא יוזק אפ״ה צריך לשלם באם הזיקו שורו תם חצי נזק דה״ל להשואל לשמור שורו שלא יזיק דלא גרע שורו של משאיל משור דעלמא וק״ל:

(ג) ה״ג והזיקו שור של שואל – ולא לשור:

(ד) ואי אזיק לתורא דעלמא שואל בעי לשלומי – נראה דמשלם כפי הדין שהיה המשאיל צריך לשלם דהיינו תם ח״נ ומועד נ״ש דהא לא קיבל עליו אלא להיות במקום המשאיל ולהיו׳ חיובו עליו:

(ה) אבל לא שלא יזיק כו׳ – ה״נ פירושו כמ״ש לעיל דכל שפרט ואמר שלא יוזק לחוד ה״ל כאלו פי׳ ואמר אבל לא שלא יזיק ועפ״ר:

(א) יוזק – ונראה דאפילו אם לא פירש דבריו דכיון דמסתמא עליו לשומרו שלא יזיק ושלא יוזק והוא פרט וקבל עליו שלא יזיק ה״ל כאילו התנה ואמר שלא קיבל עליו שלא יוזק וכן הוא משמעות ל׳ רש״י בספ״ק דב״ק ומיהו לדינא נראה דאף אם התנה בפירוש שלא ישמרנו שלא יוזק אפ״ה צריך לשלם חצי נזק באם הזיקו שורו תם דה״ל להשואל לשמור שורו שלא יזיק דלא גרע שורו דמשאיל משור דעלמ׳. סמ״ע:

(ב) לשלומי – נראה דמשלם כפי הדין שהיה המשאיל צריך לשלם דהיינו תם ח״נ ומועד נ״ש דהא לא קבל עליו אלא להיות במקום המשאיל ויהא עליו חיובו שם:

(ג) קבל – ה״נ פירושו כמ״ש לעיל דכל שפרט ואמר שלא יוזק לחוד ה״ל כאילו פירש ואמר אבל לא שלא יזיק. שם:

{א} שאל פרה בסתם והזיק שורו של שואל לשורו של משאיל אפילו אם הוא תם משלם נזק שלם שאפילו אם הוזק משור דעלמא צריך לשלם דמסתמא צריך לשמרו שלא יוזק ושלא יזיק:

{ב} ואם קבל עליו שמירתו שלא יזיק אבל לא שלא יוזק והזיקו שורו של שואל תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם ואי אזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל והשאלה היתה בסתם בין תם ובין מועד פטור דאי אזיק לתורא דעלמא שואל בעי לשלומי שעליו מוטל לשמרו שלא יזיק ואם קבל עליו לשמרו שלא יוזק אבל לא שלא יזיק והזיק לשורו של שואל משלם לו המשאיל תם חצי נזק ומועד נזק שלם.

בבלי בבא קמא י״ג:, בבלי בבא קמא י״ד.

רמב״ם נזקי ממון ד׳:י׳

(א) {א} שאל פרה בסתם והזיק שורו של שואל לשורו של משאיל אפילו אם הוא תם משנם נזק שלם וכו׳ בספ״ק דב״ק (יג:) תנו רבנן כשהזיק חב המזיק להביא ש״ח והשואל נושא שכר והשוכר שהזיקה בהמה ברשותו תם משלם ח״נ ומועד משלם נ״ש ה״ד אי לימא דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל לימא ליה אילו אזיק בעלמא בעית לשלומי את השתא דאזקיה לתורא דידך בעינא לשלומי אלא דאזקיה תורא דשואל לתורא דמשאיל לימא ליה אילו איתזק מעלמא בעית לשלומי כוליה תורא השתא דאזקיה תורא דידך פלגא ניזקא הוא דמשלמת לי לעולם דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל והב״ע שקיבל עליו שמירת גופו ולא שמירת נזקיו ופרש״י לעולם דאזקיה תורא דמשאיל לתורא דשואל וקאמר חייב משאיל לשלם ודקשיא לך הרי על השואל מוטל לשמור שלא יזיק בשקבל עליו השואל שמירת גופו שלא יזיקנו אחר ולא קבל עליו שמירת נזקיו אם יזיק הוא את אחרים:

(ב) {ב} ומה שכתב גבי הזיק שורו של שואל לשל משאיל אם קבל עליו שמירתו שלא יזיק אבל לא שלא יוזק והזיקו שורו של שואל תם משלם ח״נ ומועד נ״ש כ״כ שם הרא״ש וכן נראה מדברי התוס׳ ופשוט הוא דכיון דלא קבל עליו שלא יוזק לא שייך למימר ליה אילו איתזק מעלמא בעית לשלומי כוליה תורא:

(א) שאל פרה בסתם כו׳ כל סי׳ זה בב״ק דף י״ג ועמ״ש הרא״ש שם עליו:

שורו של שואל לשורו של משאיל פי׳ לשור זה ששאל ממנו שהוא של משאיל:

דמסתמא צריך לשמרו פי׳ דכל ששאל סתם צריך כו׳:

(ב) ואם קיבל כו׳ אבל לא שלא יוזק נראה דאינו ר״ל שהתנה עמו בפי׳ שלא ישמרנו שלא יוזק אלא כלומר שקיבל עליו בפי׳ שישמרנו שלא יזיק וממילא נשמע שלא קיבל עליו שמירת שלא יוזק דאל״כ לא היה מתנה מידי דהא בסתם חייב לשמרו שלא יזיק ושלא יוזק ואם לא רצה המשאיל לסמוך אסתמא מכ״ש דהו״ל להתנות עמו בפי׳ ג״כ על שמירת שלא יוזק אבל לדינא צ״ל דאף אם התנה בפי׳ שלא ישמרנו שלא יוזק אפ״ה צריך לשלם בעד תם חצי נזק ומועד נ״ש:

מוטל לשמרו שלא יזיק כצ״ל:

אבל לא שלא יזיק ג״כ פי׳ כדלעיל:

(א) {א} שאל פרה בסתם וכו׳ עד סוף הסימן. פשוט הוא בפ״ק דב״ק (סוף דף י״ג):

(ב) {ב} ומ״ש ואם קיבל שמירתו שלא יזיק אבל לא שלא יוזק והזיקו שורו של שואל וכו׳. נראה דאין פירושו שהתנה עמו בפירוש שלא קיבל עליו שמירתו שלא יוזק אלא ר״ל דאם קיבל עליו שמירתו שלא יזיק א״כ מסתמא משמע שלא קיבל עליו שלא יוזק דאל״כ לא הו״ל להתנות כל עיקר דמסתמא צריך לשמרו שלא יזיק ושלא יוזק אלא בעל כרחך מדפי׳ שקיבל שמירתו שלא יזיק מכלל דלא קיבל עליו שלא יוזק:

ואי אזיק לתורא דעלמא וכו׳. כצ״ל ואי בוי״ו לא דאי בדל״ת. ומ״ש ואם קיבל עליו לשמרו שלא יוזק אבל לא שלא יזיק. ר״ל נמי שלא פי׳ אלא שקבל עליו שלא יוזק ומסתמא משמע דלא קבל עליו שלא יזיק כדפי׳ בסמוך:

ומ״ש והזיק לשורו של שואל וכו׳. איכא למידק מאי איריא של שואל אפילו לשור דעלמא נמי וי״ל דרבותא אשמועינן דלא תימא נהי דלא קבל עליו שלא יזיק אינו אלא להיכא דאם יזיק הוא לשור דעלמא שלא יתחייב לשלם אבל אם יזיק לשורו מזה ודאי יש לו לשמרו כיון שהוא בביתו קמ״ל דלא אלא אפילו הזיק לשורו של שואל נמי חייב לשלם תם וכו׳ וכ״כ הרא״ש בפ״ק דב״ק:

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון